איך ללמד ילד אוטיסט לשבת על כיסא?
ישיבה על כיסא יכולה להיות חוויה לא נוחה לילד אוטיסט. כך תוכלו לעזור להם להרגיש בנוח ומוכנים לשבת.
- 1הפוך את המטרה שלך לנחמה, לא לשבת במקום. ילדים אוטיסטים זקוקים בדרך כלל לקלט חושי יותר מהילד הממוצע, ולכן מעט קשקש טבעי כדי לשמור עליהם בנוח. נסו דברים שונים כדי שהילד ישב לשבת על הכיסא, וכי הקשקושים שלהם לא מפריעים לריכוז שלהם.
- שוחח איתם על "ישיבה רגועה": לשבת בכיסא, להתעסק לפי הצורך, ולהיות מסוגל להתמקד.
- אם הם לא יכולים "לשבת ברוגע", אז הם צריכים דרך לקבל יותר קלט חושי. למדו אותם להכיר זאת, ובקשו הפסקה כדי לעורר או לנוע. ללמוד לבקש הפסקה הוא מיומנות חשובה לילדים אוטיסטים.
- 2תנו לילד פעילות גופנית מרובה בחלקים אחרים של היום. פעילות גופנית מספקת פורקן לעודף אנרגיה ומשפרת את מצב הרוח (בין היתרונות האחרים). נסו לשלב זמן בחיק הטבע בשגרת היומיום של הילד. בדרך זו הם לא יצטרכו להתעסק כל הזמן.
- 3נסה טריז מושב חושי. טריזי מושב מספקים קלט חושי נוסף, ומפחית את הצורך להתעסק ולהתנועע. הסבירו לילד שהטריז הוא כמו כרית, ויעזור לו לשבת ברוגע.
- שב על הטריז כדי להדגים שזה נוח ובטוח.
- טריזי מושב עשויים להגיע עם בליטות מגע. הסבירו כיצד הם יכולים להעביר את האצבעות לאורך הבליטות.
- 4נסה שקית פוף, או צעצוע או שמיכה משוקללים. אלה מספקים לחץ עמוק, מה שעוזר להם להרגיש מקורקעים. הם יכולים גם להתעסק בעדינות על ידי הרגשת הבד והחרוזים בתוכו.
- 5שקול לתת להם לשבת על כדור התעמלות לפעמים. הם יכולים להקפיץ את זה מעט תוך שהם מתרכזים במה שמולם, וזה מספק פורקן לאנרגיה עודפת. בנוסף, זה יכול לעזור בבעיות שיווי משקל (משהו שרבים מאוטיסטים נאבקים בו).
- 6ספק צעצועי גירוי בסיסיים. גימור קל עד בינוני יכול לשפר את המיקוד (אצל נוירוטיפים וגם אצל אוטיסטים). נסו לתת לילד כדור לחץ, סבך, פוף זעיר או משהו שהם יכולים לתפעל ביד אחת בזמן שידם השנייה עובדת על המשימה שלפניהם.
- התנסו בצעצועי גירויים שונים וגלו מה הילד הכי אוהב.
- קבל פח של צעצועי גיר שונים. לפני שהילד הולך לשבת, בקשו מהם לרוץ לפח ולבחור צעצוע גיר לשימוש בכיסאו.
- 7עשו דברים מהנים ביחד תוך התנסות ברעיונות שונים. נסה לשחק משחקי לוח על השולחן, לצייר תמונות יחד, או לקרוא סיפור מהנה. תנו לילד לקחת הפסקות כדי לקפוץ ולעורר גירוי במידת הצורך. זה יעזור להם ללמוד שישיבה יכולה להיות מהנה.
- הקפצה על כדור אימון נעשית בצורה הטובה ביותר כאשר הם מדברים עם מישהו, או עושים משהו שאינו כרוך במוטוריקה עדינה. לא מומלץ להקפיץ יותר מדי במהלך הארוחות בגלל סכנות חנק פוטנציאליות.
- אם הילד זקוק להפסקות כדי לעורר, למדו אותם כיצד לומר "אני זקוק להפסקה מהירה." זה עוזר להם לפקח על עצמם ולקבוע את עצמם. הפסקות לקפיצה מסביב או סיבוב מאפשרות להם לשחרר עודפי אנרגיה, כדי שיוכלו לשבת ולשב שוב בשקט.
- לעולם אל תכריח ילד נסער לשבת בכיסא בניגוד לרצונם. תן להם לקחת הפסקה, לעורר ולהירגע.
שאלות ותשובות
- הילד שלי בן 3, מאובחן כחולה ASD. איך אוכל לעזור לו לשבת בשקט ולדבר?במאמר לעיל יש את השלבים שיעזרו לך לעשות זאת ביעילות. היה אדיב, סבלני ועקבי.
- לבן שלי יש ASD, והוא שונא להישאר בתוך אזורים סגורים כמו בוטיקים, מסעדות, כיתות לימוד או בית של קרוב משפחה. כיצד אוכל לשנות זאת?נסו למצוא פעילויות ו / או פריטים שהכי מעניינים אותו. אם מדובר בפעילויות או פריטים שניתן להשתמש בהם רק בחוץ, שב ועלה עם כמה אלטרנטיבות "בתוך מקובלות" בהן ניתן להשתמש כדי לשמור על תשומת ליבו. זכור כמה דברים כשאתה רוצה שיישאר במרחב ספציפי. תאורה, טמפרטורה, מספר האנשים שנמצאים במקום, רמת רעש, אפילו ריחות של בושם או מטהרי אוויר עלולים להפוך למוחצים, ולכן לא יכול להיות שמסיחים את דעתו במשהו שישמור על תשומת ליבו. הפרעת קשב וריכוז הינה תחלואה נפוצה שכיחה עם ASD, ולכן יכול להיות יותר מדי לצפות ממנו שלא יהיה פעיל או שישב לפרק זמן ממושך.
- אחי האוטיסט לא יושב יותר מדקה. האם פעילות גופנית תעזור?יתכן, כן. יתכן גם שכיסאות פשוט לא כל כך נוחים בשבילו. התנסות בכריות מושב יכולה לעזור במציאת משהו שעובד. שיש צעצועים לקשקש עשוי גם לעזור לספק פורקן לאנרגיה עודפת. זכרו גם שזה בסדר אם הוא מעדיף אלטרנטיבה, כמו לעמוד ליד שולחן, או לשכב על הרצפה בזמן שהוא מבצע משימות כמו צביעה או שיעורי בית. חשוב יותר שהוא ימצא משהו נוח ופרקטי, גם אם הוא לא מסורתי. אל תדאג יותר מדי לגבי אחיך. מותר לו להיות מוזר, ובכל מקרה אתה לא אחראי לו. פשוט תהיה אח טוב, תיהנה איתו, ותן לו להיות הוא עצמו.
- מה הסיבה לכך שילד לא מגיב בכיתה?לפעמים זה בגלל שהילד סובל מחרדה והוא ממש מפחד להגיב.
קרא גם:
כתב ויתור רפואי תוכן מאמר זה אינו מיועד להוות תחליף לייעוץ רפואי מקצועי, בדיקה, אבחון או טיפול. עליך לפנות תמיד לרופא שלך או לאיש מקצוע רפואי מוסמך אחר לפני תחילת, שינוי או הפסקת טיפול רפואי כלשהו.